גידול אקספוננציאלי של אקונומיקה

1

בבית ספר בנתניה לפני כמה שנים תלמידים הואשמו במריחת צואה על הקירות, על מנת להתעלל במנקה. בכל פסח, תושבי היישובים הסובבים את הכינרת והנופשים באיזור סובלים מערימות מהבילות של זבל במצבי צבירה שונים. ברחוב בו אנחנו גרים בנחלאות הקירות משובצות באזובי קיר, והמדרכות בשבבי צואה. למה כל כך מלוכלך כאן?

2

הברקות- ביוני 18 הנבחרת היפנית של המונדיאל שיחקה משחק מבריק מול בלגיה, אבל יותר חשוב מכך הוא השיח שנוצר על איך שהם עזבו את חדר ההלבשה שלהם. חדר ההלבשה נותר מקורצף ומצוחצח, בזכות אותם שחקנים, שמורגלים לנקות אחר עצמם מילדות. בית הספר היסודי ביפן שם דגש על הרגלי ניקיון, נימוסין ודרך ארץ יותר מלימודי הדציפלינות העיוניות. ולמרות זאת, הם החלוצים ברובוטיקה. אני חושבת שהתפקיד הראשוני של הרובוטים יהיה ניקיון, כמו האיי-רובוט, שואב האבק. לא בכדי פיקסאר בחרו ברובוט אוסף פסולת כאבטיפוס הראשוני של הרובוטים  ב"וול-אי".

3

הייתי ביפן, היה יפה, אך משעמם. האנשים צייתנים מדיי, ביישנים מדיי, יש להם קווים שבהם צריך לעמוד בכל תחנה, וגם בבתי הספר. הפארקים והפגודות חדגוניים, ואין מראות מהממים כמו במחנה יהודה, של ילד בן 6 מנגב לחברו מופשל-המכנסיים את הטוסיק,  או איש מבוגר מגרד את זיעתו באמצעות הרב- קו שלו, ואז מטפטף אותה לרצפת האוטובוס. זה לא שגועל הוא נפלא, אבל הוא בהחלט קצת יותר מעניין מטחב- הצמח השולט בפארקים היפהפיים של יפן.

4

כשהייתי בכיתה ו' ישבתי על השולחן ודיברתי עם אחת הבנות המצטיינות של הכיתה. היא אכלה בננה. אתה הקליפה היא זרקה על רצפת הכיתה למרות שהיה פח עם שקית במרחק צעדים ספורים ממנה. לא הבנתי מה הסיפור. למורת רוחם של חסידי גישת "החלונות השבורים", גם הכיתה הייתה דיי נקייה. שאלתי אותה למה היא לא זרקה את הקליפה לפח. היא משכה בכתפיים.

4

בבתי הספר בישראל החינוך לניקיון כמעט אפסי. המוסדות מעסיקים עובדי חברת קבלן לניקיון.  לפעמים, אתם בטח זוכרים איך היינו צריכים לקראת פסח להביא מטליות וסקוצ'ים אדומים-ירוקים מהבית, קערה מלאה מים וסבון ירוק, ולשפשפף את השולחנות האפורים שחוללו בכתובות, חריטות ושליפים במהלך השנה. תמיד היה עומד תלמיד תורן לחכות בחוץ שהשולחנות יבשים, ולשמור שאף אחד מהכיתות האחרות במסדרונות לא יגנוב את השולחנות הנקיים על מנת להתחמק מניקיון בעצמם.

5

יש איזשהי פטרנליסטיות כשאומרים שלום לעובדי הניקיון. המה נשמע המוגזם, הדאגה האינסופית לבריאותם ושלומם, כאילו אינם אנשים, אלא ילדים. לפעמים זה מרגיש לי מזוייף, אני יודעת, גם אני חוטאת בכך. בזמן האחרון פיטרתי את הזיוף וניסתי גישה אחרת, התיידדתי קלות עם המנקה של הקומה. הוא איש מתוק עם עיניים טובות.

6

אבל מה אם אנשים פשוט היו מנקים אחרי עצמם?

20190623_183023

דברים שרחובות ירושלים מנסים להגיד לי: גופותיהם של בולבול צהוב- שת ובקבוק מי עדן, מקור פונה מערבה.

4 מחשבות על “גידול אקספוננציאלי של אקונומיקה

  1. לא יודעת אם לכלוך מעניין יותר, אבל גם אני מזועזעת מתרבויות שבהן אנשים לא יוצאים מהקווים. זוכרת את ההלם מביקור בשווצריה, כשבמנהרת הולכי רגל מתחת לכביש היתה ויטרינה ובה הוצג 'לכלוך': פיסות נייר, מסטיק לעוס, כמו במוזיאון.

    אהבתי

    • נראה לי שאסכולת פרנקפורט טענה על הגבולות התרבותיים הנוקשים הללו, כי הן אלה שהביאו לזוועות המאה ה20, אבל יכול להיות שאני סתם נתלית באילנות גבוהים.
      הויטרינה נשמעת מגניבה דווקא- זה במקום פח?

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s