שינויי טמפרטורה

אף פעם לא ניסתי סמים. מילנאל מהקצה השני של עקומת הפעמון. לא יודעת למה זה מעולם לא קסם לי. אולי זה לא לגמרי נכון, פעם אחת במחנה לילה בגליל השתעלתי בבלבול לתוך כף יד אחרי שעשיתי שאכטה אחת מסיגריה של טיול. שום דבר בתודעה שלי לא השתנה, לא הפכתי מנומנמת יותר או משונה יותר, סתם בישלתי אורז עם פטריות (כמובן שרגילות, שמפניון מהסופר) ושיחקתי קצת עם הכלב של החברים והלכנו לישון באוהל.

אולי זה לא לגמרי נכון, כי פעם אחת לקחתי דקסמול לילה למרות שלא הייתי מצוננת, כי זכרתי שזה עושה לי שנת לילה טובה. וכך באמת היה, שנת לילה טובה מאוד. ולפעמים אני שותה קצת בייליס או יין כדי לישון טוב יותר.

בקיץ 2014 בילתי בקליפורניה. הייתה מדריכת טבע בקייטנה של אמריקאים עשירים מאוד. אהבתי מעט מאוד אנשים שם, והם כולם-כולם (גם אלה שלא אהבתי) עשו סמים. מלא סמים, כל הזמן. פטריות, וMD וקוקאין, והיו להם המון סוגי מכשירים לצרוך קאנביס, משהו שאתם לא יכולים לדמיין, למשל בלוג גדול שהם מפוצצים ונושמים אותו. פחדתי מדיי מהרשויות האמריקאיות וגם כך אפילו אלכוהול לא אהבתי לא הצלחתי ללמוד לאהוב, אז התבוננתי  באנשים האלה צורכים סמים, ואף פעם לא הבנתי אותם.

מסיבת הסיום של הקייטנה התקיימה בבית ריק לחלוטין של אחת המדריכות האמריקאיות, שחתמה עליו לא מזמן לקראת השנה הבאה בקולג'.  שהיתי במטבח הריק, משועממת ועם חרדה קלה שמצופפת לי את פינות התודעה. בחור אחד מהמשלחת הישראלית הגיע אליי וביקש ממני עזרה. הוא בגד בחברתו האמריקאית. הבנתי את זה כי כמה רגעים לפני כן הקשבתי לבחורה שהוא בגד בה מתפקעת בבכי לאחותה וחברותיה אומרת לה "אפילו נתתי לו אנאלי, נתתי לעשות לי אנאלי" ובאותו הרגע סיכמתי עם עצמי שלעולם לעולם לא אתן למישהו לעשות לי אנאלי כי אם יקרה משהו ביננו, טוב, אין לי אחות לבכות לה.

אז אחרי שהבחורה והאחות ופמליית הבנות התומכות בה הלכו לחדר אחר, הבחור הבוגדני הופיע במטבח. "אני לא יודע מה לעשות, כל כך פגעתי בה, כל כך פגעתי בה" הוא בכה. היה שיכור או מסומם או אולי שילוב של השניים. הנחתי לו יד על הלב "זה בסדר, היא תתגבר, אל תדאג, אתה אדם אוהב, לא התכוונת" ועיסתי-טפחתי על חזהו כמה שניות. והוא עצם עיניים ובכה, והחזיק לי את הזרוע ואמר "תודה".

באותו הערב הלכתי לישון על מזרן מתנפח. כבר לא אהבתי את חברתם של המסוממים. הם עשו רעש ושמעו מוזיקה והיו חברים אחד של השני. וכל מה שרציתי לעשות הוא ללכת משם ולהמשיך בהעמדת הפנים שהם עושים כמדריכי קייטנה.

מסיבת האמצע הייתה אחרת. בבית יפה מאוד בקליפורניה, רק שעה קודם לכן אכלנו אוכמניות ודיברנו עם האמא הבלונדינית והנחמדה של בחור אחד, ותוך רגע הגיעו המון אנשים והחשיך. והבית היה מואר והייתי שוב במטבח. וכל מי שהיה סביבי שתה או עישן או התפטר בפטריות או  בסם קשה אחר. והייתי מאוד אבודה כי לא רציתי לעשות אף אחד מהדברים האלה, רציתי להיות בשליטה, או שפשוט פחדתי מאוד. אז הציעו לי לשתות וויסקי וגם את זה מנעתי מהם. ניסתי להתבדח. יצאתי החוצה, אהבתי בחור אחד שהיה בחוץ והיה מקועקע. וטיפסתי במעלה גרם המדרגות הלולייני שהוביל לגג. צפיתי על האנשים מלמעלה וצעקתי "look at me, im high". חזרתי למטה מבושמת מזחיחות, "אהבתם את משחק המילים שלי?" שאלתי את חבורת הבנים שהזמינה אותי לשם. הם משכו בכתפיים.

את הדקסמול והיין והשאכטה עשיתי שלוש שנים אחר כך, כשכבר הרגשתי קצת יותר בשליטה.

בקטע הזה של גון בן ארי הוא מספר קצת על סמים כחוויה רוחנית. משום מה זכרתי שהוא טוען שם שאף אחד לא יודע מאיפה מגיעה הרוח (זה לא מה שהוא אמר). אז שאלתי את אבא שלי איך הרוח נוצרת, והוא אמר שזה משינויי טמפרטורה, כשאוויר קר נפגש עם חם, זה יוצר תנועה. לא הבנתי כל כך אז שאלתי את המטפלת שלי, שהייתה בעבר מורה לביולוגיה. היא הזכירה לי שחלקיקים נעים מהר יותר בחום מאשר בקור, אז כנראה זה המפגש בין המהיריות שלהם. זה הניח את דעתי וגרם לי להבין למה אנשים שוהים בסאונה ומייד אחר כך יוצאים לשלג.

WhatsApp Image 2020-02-18 at 15.18.40

(צבעי מים, שנה שעברה)

6 תגובות על ״שינויי טמפרטורה״

  1. אני מכירה ומתחברת לצורך להיות בשליטה. הוא תמיד מתנגש אצלי עם סקרנות ענקית, ולמשיכה לריגושים חדשים עם עוצמות אחרות מהמוכר לי. הקול של השליטה לרוב גובר ואבל לפעמים אני גם מרשה לעצמי לתת מקום לחוויות אחרות, במיוחד כשאני נמצאת במקום בטוח ונוח ובחברה טובה. אני לא מצליחה לקרוא את מה שגון כתב אבל גם אני מתייחסת לחוויות סמים מסוימות כאל חוויה רוחנית וכשהייתי באמריקה ממש סלדתי מהחיבה המוגזמת של האמריקאים לסמים ולעובדה שזו צורת הבילוי המועדפת והקבועה שלהם. אני חושבת שזה מעורר הערכה שאת נותרת קשובה לעצמך ולרצונות שלך, ולא נותנת לסביבה להשפיע עלייך לעשות דברים שאינך בטוחה בהם. אני בעד היין תמיד. והציור מהפנט!

    Liked by 1 person

  2. אז גם אני מעולם לא עשיתי סמים והאמת, גם לא היו מסביבי כאלה שעשו והאמת, שאולי היו, אבל אני לא הבחנתי בהם. עד לפני מעט מאוד זמן ואני כבר גדולה גדולה גדולה, הסקרנות, הסקרנות גברה, ניסיתי פעם לא עשה כלום. ניסיתי עוד פעם קצת יותר והבנתי שזהו לעולם לא עוד. הגוף שלי ממש סולד מזה ודוחה אותם בכל תוקף.
    אבל לראות את אלה שעושים ביחד ערבובים של כל מיני – ממש מפחיד.

    אהבתי

  3. הדור שלי, אלה שנולדו במחצית המאה העשרים, רבים מהם לא ידעו מה זה סמים, אבל הם גם לא ידעו הרבה דברים אחרים. היום אנחנו יודעים גם יודעים. אישית, הדבר היחיד ש"עושה לי אתה זה" אלה הכדורים נוגדי החרדה במרשם רופא שאני לוקח.
    בעשור השלישי לחיי, עקב מצוקות "אובייקטיביות" קצת נטיתי לשתות יתר על המידה. דבר שלא ממש הועיל לי או רומם את רוחי. אגב אז לא "עשינו" כלום, כי אם שתינו, השתכרנו, הסתממנו וכו'. למזלי, זו שאתי היום היתה אתי גם אז והצילה אותי, תרתי משמע.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s