ארכיטיפים של כלום

ובחלומי

חלמתי שמנסים לחטוף אותי. אישה לבושת גלבייה בצבע תכלת הגיע לפתח דירה בה גרתי עם אימי. הייתי קטנה בחלום, ילדה בת 8. היא אמרה משהו לאמא על זה שהם מוכרים תחתונים, ואמא אמרה ללכת איתה. הלכתי איתה לחנות צרה מתחת לבניין בו גרנו. איש לבוש גלבייה היה מאחורי הדוכן, הוא הינהן לעברה. היא יצאה. הוא ניסה למכור לי את הדברים השונים שהיו בחנות. הרגשתי שהוא מעוניין לעשות לי משהו רע.

אמרתי שאני לא רוצה ניירות. אז הוא הוציא עציצים. האישה חזרה עם עוד 8 נשים, הכל ניהיה צפוף, היא הובילה אותנו לחדר חסר חלונות ואמרה שזה המטבח, ובו אנו נגור. הבנתי שהם מנסים לחטוף אותי, כמו את שאר הנשים. ולעשות לנו משהו נורא.

אמרתי להם משהו כמו "שכחתי כסף, אני כבר אעלה להביא" והם אמרו "בסדר". כשיצאתי מטווח ראייה התחלתי לרוץ במעלה המדרגות, מתנשפת ומתנשפת ובדפיקות לב מואצות, מביטה מעבר לכתף שאף אחד לא רודף אחריי. דפקתי מהר וחזק על הדלת ואני עניתי לי. אני הייתי גדולה כבר, ידעתי שאני באה מהצד השני. הייתי משני צידי הדלת. ונתתי לי להכנס.

הרגלים מגונים

נתקלתי בסרטון ביוטיוב על בחורה בגילי שמסבירה בקצרה איך היא מחליטה החלטות גדולות: היא שואלת את התת-מודע שלה. לפני שהיא הולכת לישון היא שואלת "האם עליי לעשות X או Y", חולמת חלום, זוכרת אותו, מנתחת אותו ומבינה מה עליה לעשות. דרך מעניינת להשתחרר מתקיעות, אבל גם מובילה אותי לחלקת האינטרנט הקטנה של אטומי האוזניים מריחי הפצ'ולי מכה החרדה.


נגיד ואני חולמת חלום מוזר במיוחד, לדוגמא היפותטית לחלוטין: שסבתא שלי ואמא שלי שמרו חלקי בשר במקפיא מכל אחד מלידות הילדים אם הוא יצטרך את זה בעתיד. ולמשל, למשל הם מנסות ליצור פרנקשטיין-ילד כשכל מה שאני רוצה הוא לעשות סלט קישואים. ומשום מה הן מחליטות להשתמש בסלט הקישואים שלי כמצע לפרנקשטיין ומערבבות חלקי בשר שלי ושל אחים שלי בתוך הסלט, מה שמותיר אותי המומה ופגועה ועצבנית ומתעוררת ואומרת מה לעזאזל חלמתי.


אז אני הולכת לאינטרנט, והאינטרנט כמנהגו המוגזם, קובע שחלומות על בשר מבשרים על כניסתי הצפויה ל"צרות צרורות".
אני מזיזה מבט מהמסך, מיישרת קצת את הכרית ותמהה "לאיזה צרות אני כבר יכולה להכנס?"
זה הרגל המגונה, כי אז הראש של החרדה מבצבץ לעברי "אה, הרבה זמן לא באתי לבקר". היא מתיישבת בשיכול רגליים על הסדינים ומוציאה פנקס. "ראשית, מחלות. מחלות של בני משפחה". שנית, היא מלקקת אצבע ומעבירה דף "עבודה. זו תקופה לא פשוטה, ומי יודע, אולי תאבדי את מקום העבודה שלך עקב המצב". "שלישית", היא מניפה אצבע.
לפני שהיא ממשיכה אני קוטעת אותה. "תשמעי, פעם אחת חלמתי על בשר רקוב שנוחת לי על הראש ולא זכור לי שנכנסתי לצרות"
היא משתקקת. האצבע קופאת באוויר ולא יודעת מה להגיד.
"זה מה שחשבתי". אני מתריסה.
וממשיכה לחפש במקומות פחות צופי עתידות. ארכיטיפ הבשר מסמל גבריות, שחצנות וגאווה. אני נאנחת, ככה יותר טוב.

אני שחצנית רק ביני וביני. המילה באנגלית לשחצנות דומה למילה באנגלית לבורות. arrogance and arrogant. בכל פעם שהגאווה מציצה (היא חברה טובה של החרדה הם באות יחד לכל מקום) אני מחזיקה חזק שאף אחד לא יראה לי את הטיפשות, את הילדותיות.

מריחי הפצ'ולי צדקו, צרות צרורות.

תגובה אחת בנושא “ארכיטיפים של כלום”

  1. אני כל כך אוהבת את הכתיבה שלך.

    בשר בחלום, זה יותר קשור למה שאת מרגישה שזה בשר עבורך, לא? מענין מה את היית כותבת בספר החלומות הגדול של ליאור ❤️

    Liked by 1 person

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s